לו היו מספרים לכן על טקס מצווה עוצמתי שבמהלכו מתכנסות נשים, מתפללות ומדליקות נרות וזמן קצר לאחר מכן משאלות ליבן מתמלאות ותפילותיהן נשמעות? אם היו מספרים לכן, על מצווה שבכוחה לפתור את בעיותיכן ולהביא אל חייכן הצלחה ושפע, אין ספק שלא הייתן חושבות פעמיים ומקיימות את המצווה בכל הזדמנות.
מדובר במצוות הפרשת חלה, שבשנים האחרונות מקיימות אותה נשים מכל מגזרי האוכלוסיה ורובן מעידות שלאחר מכן השתנו חייהן, הן זכו בחסדים רבים, חסימות גדולות הוסרו מחייהן ומכשולים נעלמו.
הרבנית לאה בן עבו, נינתו של הבאבאסאלי, מנחת טקסי הפרשת חלה בחמש השנים האחרונות הסבירה את הכוח המניע שמאחורי הישועות הגדולות: “הכוח הוא כוח רוחני, מכיוון שהטקס עצמו מכניס את הנוכחות לאווירת שמחה. תורם לכך גם עניין הברכה של אישה לזולתה שזה ההפך מעין הרע, שחוסם את המזל. נשים מגיעות כי הן רוצות לראות ישועה בעבורך. ב90% מהמקרים הייתי עדה לסיפורים מרגשים של חסדים: נשים הגיעו אליי עם תינוקות לספר שנפקדו בסמוך לטקס, רווקה בת 36 סיפרה על הצעת נישואין כשבועיים לא מכן ומה לא. כשפותחים פתח לטוב, הברכות והכוונות הטובות פועלים לישועות”
לדבריה, עובד כאן גם העיקרון הפסיכולוגי הנודע “תחשוב טוב יהיה טוב” יחד עם נדבך נוסף שהוא המימד הרוחני שנשים ניחנו בו: “נשים מטבען נוטות יותר לכיוון הרוחני משום שכך הן נבראו מלכתחילה – מן האדם, מן החלק המובחר שבו. הגבר לעומתן נברא מן האדמה, מהחומר, כך שלנשים יש חיבור גבוה יותר לרוחניות, מה שמסביר את כוחן לגרום לישועות בין היתר באמצעות מצוות הפרשת חלה.”
בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייה מאסיבית בתדירותם של טקסי ‘הפרשת חלה’ המוניים ונדמה שהפופולאריות שלהם רק הולכת ומתעצמת. טקסי הפרשת חלה דהיום, מתקיימים בין היתר גם במסגרת ‘יום המקווה’ טרם החתונה, בטקסי חינה ובבת מצוות ולהבדיל, גם בשעת צרה על מנת לזכות במזור ובישועה.
העוצמה שבטקס עם מספר רב של משתתפות
אחת ממנחות ערבי ‘הפרשת חלה’ הסבירה מה רב כוחה של המצווה כשמספר רב של נשים מבצעות אותה יחדיו: “בצק, שאותיותיו ק.ב.צ. מקבץ אליו אלפי נשים לביצוע המצווה, ומקבץ אליו את כל תפילותינו, האיחולים והמשאלות. זו המצווה הגלויה ביותר שניתנה לנשים, והחלה יכולה לחולל ניסים. כוחה של הפרשת חלה בציבור הוא כמו תפילת נעילה ביום הכיפורים, כל מה שנעול נפתח. ספר ישועות גדול נפתח בשמיים וכל אחת זוכה לישועה.”
מצוות ‘הפרשת חלה’, היא אחת משלוש המצוות שניתנו לנשים והן: חלה, נידה והדלקת נרות שבת. מקורה בפסוק “בבואכם אל הארץ… והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה’, ראשית ערסותיכם חלה תרימו תרומה..”(במדבר פרק ט”ו).
על פי פסוק זה חלק מן העיסה ממנה מיוצרת החלה יופרש כתרומה לכוהנים אולם מאז חרב בית המקדש החלק המופרש נשרף או נזרק. מעבר לרציונל הפרשת החלה כתרומה לכוהנים, טמון במצווה רעיון נוסף לפיו כל מה שיש לנו בחיינו, הינו מתנה מאלוקים. לכן, כשאנו מכינים בצק ללחם, אנו מפרישים חלק קטן ממנו לאלוקים כהכרה במתנות שהשפיע עלינו בחסדו ובטובו. מצוות הפרשת חלה הינה אחת המצוות התלויות בארץ ולכן החלה להתקיים משעה שבני ישראל נכנסו לארץ, והיא מתקיימת רק בגבולותיה.
הסגולות בטקס הפרשת החלה
לקיום המצווה מיוחסות סגולות רבות – סגולה לזרע בר קיימא תחת האמונה ‘הפרשת חלה תפרה שחלה’, סגולה ללידה קלה, לפרנסה, לזיווג, לבריאות וישועות אחרות. בהתייחסו למצווה זו כתב רבי שמעון בר יוחאי כי אשה המקיימת את מצוות ההפרשה בביתה, מורידה תריס ומגן בפני כל פורענות שמתרגשת עליה. על שרה אמנו למשל, נאמר שבכל ימיה הייתה הברכה שרויה בעיסה.
גם כיום, וביתר שאת – כפי שמעידה האינפלציה בכמויות הנשים שנחשפות למצווה ומקיימות אותה – רב כוחה של מצווה זו בשמירה על נשים. לא לחינם מקפידות נשים רבות לקיימה בזמן ההיריון למשל, על מנת לזכות בשמירה בשעת הלידה. אחרות בוחרות לקיימה לפני הנישואין, למען שלום בית וקדושת המשפחה, ואפילו לפני כניסה לגיל מצוות. זמן הפרשת החלה נחשב לשעת רצון, עת לתפילות שמתקבלות ובקשות המולידות ניסים וישועות. נשים רבות שפקדו טקסי הפרשת ‘חלה’ מעידות כי בסמוך לקיום הטקס התמלאה לטובה משאלת הלב אותה הביעו בתפילה בעת הפרשת החלה
נשים מספרות על חוויותיהן מהטקס
לבונה פדלון (27) מבאר יעקב, היא אחת מן הנשים שחוו ישועה אישית לאחר קיום מצוות הפרשת חלה: “השתתפתי בערב הפרשת חלה לפני כשנה וחצי.” סיפרה, “זו הייתה יוזמה שלי ואני זימנתי ערב שהתקיים אצל סבתו של בעלי, שבדיוק עברה דירה ורציתי שתקבל שמירה. מספר חודשים לאחר מכן, גיליתי כי נפקדתי. חשוב לציין שטרם לכן עברתי שתי הפלות, והשבוע ברוך ה’ נולדה ביתי. אני מאמינה גדולה בכוחה של המצווה הזו. אף פעם לא אפספס הזדמנות לבקש שלום בית, פרנסה ושפע בשעת רצון כה גדולה.”
גם קארין דנגור (30) מבני ברק, סיפרה על בעיה רפואית שנעלמה לאחר השתתפותה בטקס הפרשת חלה: “לפני כשנה השתתפתי בטקס הפרשת חלה. הגעתי לשם אחרי שהרופאה שלי זיהתה אצלי את וירוס הפפילומה שעלול לגרום לסרטן צוואר הרחם, דיברה על תאים טרום סרטניים ומאד דאגה. בבדיקה שקיימתי מספר ימים לאחר מכן הרופאה בישרה לי שאין כלום, והווירוס פשוט נעלם.”
עוד סיפרה דנגור, כי הטקס נולד מיוזמה שלה, והוא הוקדש לשכנה שבנה נפטר בלידה הראשונה: “לאחר מספר חודשים, הוזמנתי לערב נוסף כזה אצל אחת השכנות שסבלה מבעיות פריון, אני לשתי את הבצק והשכנה שיזמה הפרישה ממנו. זמן קצר לאחר מכן הסתבר ששתינו נפקדנו ותאריך הלידה הצפוי הוא אפילו אותו התאריך. בטקס פומבי של הפרשת חלה ראינו בעצם התקיימות של ‘המבקש על חברו נענה תחילה’. התפללתי על מישהי, וזכיתי לישועה באותו הנושא.”
א’ (31) תושבת צפון הארץ, זכתה לחופה וקידושין אחרי שנות רווקות ארוכות, כארבעה חודשים אחרי שנטלה חלק בטקס הפרשת חלה: “כבת לעדה הקווקזית, רווקות בסוף שנות העשרים לא הייתה גן של שושנים.” סיפרה א’. “מדובר בחברה מסורתית שרווקותי נחשבה בה לבעיה של ממש, וכל אמונה תפלה כמו עורלת תינוק מתחת למיטה, זרים של כלות, או סוכריות מפי הכלה כבר עברתי. הייתי כבר די מיואשת, עד שבשנה שעברה חברה הזמינה אותי לטקס הפרשת חלה. איני אדם שומר מצוות, אבל החלטתי ללכת בכל זאת וכבר מההתחלה הרגשתי מועצמת. מסביבי עשרות נשים הדליקו נרות, שלחו תפילה, והכול באווירה של שמחה גדולה. ידעתי שמה שלא אהיה, אני כבר מרגישה מחוזקת מהערב הזה שיש בו כוח מאחד ומדבק שכזה.”
לדבריה, כארבעה חודשים לאחר מכן כבר עמדה מתחת לחופה: “אין לי ספק שזו שעת רצון שתפילות הנשים מתקבלות בה. כל ה’אמנים’ המשותפים, האנרגיה, התפילות והדלקת הנרות, בעיניי זה כמו איזו להבה גדולה של תפילות שחודרת את השמיים”.
לילך בן סימון, לשעבר מיס אירופה, מנחה טקסי ‘הפרשת חלה’ בשמונה השנים האחרונות, וזאת לאחר שהרב עובדיה יוסף בירך אותה ש’תצא לזיכוי הרבים’. בשמונה השנים הללו חזתה לדבריה בניסים, נפלאות וישועות על בסיס יומי, שלנוכח עומקה של המצווה נראים לה כמובנים מאליהם: “אנו כביכול עוסקות בגשמי, מפרישות חלה, אבל מדובר כאן במשהו הרבה יותר גבוה רוחנית וכמו שרבי שמעון אמר – אשה שמפרישה חלה מורידה עליה מגן, קרי ראשי תיבות של שלושת המלאכים: מיכאל, גבריאל ונוריאל, לכן כל תפילותיה בתוך המעמד מגיעות לכסא הכבוד. המגן, הוא מפני מקטרגים. הרבה פעמים נשים הולכות להתפלל במקומות שונים, קברי צדיקים וכדומה, אולם איש אינו ערב שתפילותיהן תתקבלנה, כי יש מקטרגים גם בעולם של מעלה. המצווה הזו מגנה ממקטרגים כך שתפילותינו מגיעות לקב”ה.”
עוד הבהירה בן סימון כי בביצוע מצווה זו אף מתקיים במלואו המשפט ‘ותשובה, ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה’: “במהלך המצווה אנו מתפללות, התשובה היא בקיום כל ההלכות ובפשפוש במעשינו ובהרהור של הטוב המביאים את הישועות. אחרי ערב שמתקיים בו כל כך הרבה טוב, זה ברור לי שהחסדים בדרך. חלק מאימהותינו למשל היו עקרות עד שה’ התאווה לתפילותיהן. זה בדיוק מה שאנו עושות. מתפללות לישועה וזו אכן לא מבוששת להגיע.”
הרבנית בן עבו מחזקת את דבריה של בן סימון בנוגע לכוחה הרב של המצווה וסיפרה: “הרבה לפני שנשים מתקשרות לספר לי על חסד וישועה שאירעו להן אחרי הפרשת חלה, ולמעשה כבר באותו הערב, אני מרגישה שמשהו השתנה בהן. רואים את הברק בעיניים, את הכוח והאמונה שהן קיבלו להתמודד. מה גם שככל שיש יותר נשים מתפללות, יש יותר כוח ויותר זכות”
בניגוד למה שנהוג אולי לחשוב – מדגישה הרבנית – הפרשות החלה ההמוניות צמחו דווקא מציבור הנשים החילוניות: “זה התחיל מהעולם החילוני מתוך כמיהה למשהו רוחני עמוק יותר מהגשמיות. כולם מחפשים בלב את החיבור הרוחני הגבוה יותר לקב”ה. ברוך ה’, היום הפופולאריות של המצווה מרקיעת שחקים.”
הרבנית בן עבו אף היא מעידה על ניסים ונפלאות: “לאחרונה קיימתי את הטקס לבריאותו של אדם שצריך היה כעבור מספר ימים להיכנס לניתוח מסובך להסרת גידול. בנותיו יזמו את הטקס וסיפרו לי בדיעבד, כי בבדיקה שנעשתה לו לפני הניתוח, נתגלה כי לא נותר זכר לגידול. ארבעה ימים לאחר מכן הוא נפטר מדום לב, לא משהו שקשור למחלה. למרות זאת, בנותיו סיפרו לי שנפטר כאדם אחר, ממקום גבוה ורוחני.
דוגמא נוספת שנחרטה בי: לפני זמן לא רב, קיימתי את הטקס בביתה של אשה שלא הצליחה להרות משך 9 שנים. אחרי שנות עקרות רבות היא התפללה לתאומים, ולפני כמה ימים התקשרה לבשר לי שלא די בכך שנפקדה, אלא שבבטנה יש תאומים. היא סיפרה בהתרגשות שהתקשרה לבשר לי אפילו לפני שהתקשרה להודיע לבעלה. כלומר התרחשה כאן ישועה כפולה, ראשית ההריון ושנית התאומים וזאת על אף שבמשפחת האשה לא הייתה שום נטייה גנטית ללידת תאומים.”
מסתבר שהעולם מלא בנשים, רוויות חסדים וטוב שהושפעו עליהן לאחר שקיימו את מצוות ‘הפרשת חלה’. עדן פסחוב (26) תושבת חדרה, יזמה השבוע טקס הפרשת חלה שהוקדש לרפואתה של אם חברתה. פסחוב סיפרה כי לאחר החוויה האישית שלה בתחום הפריון, היא סמוכה ובטוחה ששערי שמיים נפתחים לקול תפילות הנשים במהלך קיון מצוות ‘הפרשת החלה’: “יש משהו בקיבוץ של כל הנשים האלו ביחד ובאמון הדדי, בעובדה שכולן מתפללות לבריאותה של אישה אחרת שמזכה אותן לחסד משל עצמן.”
באותו מעמד, ריגשה את הנוכחות מנחת הערב שהגיעה מצפת, וסיפרה על הנס הפרטי שלה: “שמונה בנות נולדו לנו ברוך ה’ בזו אחר זו, וכל כך רציתי בן. ‘אמן’ בגימטרייה זה מלאך, כל האמנים ביחד אמרתי לעצמי, יסייעו לי. במהלך הטקס שהתקיים בחנוכה בירכו אותי שייוולד לי שמש. אמרו לי שמונה בנות זה כמו חנוכייה, נאחל לך שמש. ארבעים יום לא הפסקתי להתפלל לקב”ה וביקשתי בן. ואכן, שלושה חודשים לאחר מכן נתבשרתי שהקב”ה נתן לי מתנה ואני בהריון. בכל תאריך יכול היה בננו להיוולד אולם הוא נולד בחנוכה, בדיוק כשם שבירכו אותי בטקס. אפילו צוות ‘ידיעות אחרונות’ שהגיע לבית החולים ‘זיו’, כיתב את תמונתנו המשותפת בעיתון: “נס בביה”ח זיו – אחרי שמונה בנות נולד שמש”.
