החלטתם לצאת לרילוקיישן? זה לא מובן מאליו שהילדים יסתגלו בקלות. אבל עם היערכות נכונה, פתיחות, הכלה, שיתוף וליווי צמוד זה יכול להיות סיפור הצלחה משפחתי
כבר יותר משני עשורים שחוויית הרילוקיישן היא חלומם של ישראלים רבים. היי-טקיסטים, רופאים, אנשי אקדמיה, שכירים במגוון מקצועות וגם לא מעט עצמאים. כולם חולמים לארוז את המשפחה לשנה-שנתיים או ארבע ולהיחשף לתרבות אחרת. אבל בעוד שבני הזוג התלבטו רבות לקראת קבלת ההחלטה המשמעותית, בדרך כלל הילדים נקלעים להרפתקה המטלטלת הזאת מבלי ששאלו לדעתם. וזו אכן חוויה מאתגרת מאוד עבור ילדים בכל גיל, החל מהגיל הרך.
הפרידה מכל האלמנטים הבטוחים – השגרה, הבית, הסביבה, המשפחה המורחבת, החברים – נחווית לפעמים כאובדן עבור הילד. השינוי הרוחבי בכל תחומי החיים גורם לזעזוע, לצד השמחה והסקרנות לקראת פתיחת הדף החדש. איך מסייעים להשתלבות של הילדים? החוכמה היא היערכות מראש, מודעות לקשיים, שיתוף והרבה מאוד הכלה ותשומת לב. היציבות של המשפחה הגרעינית והתמיכה בכל אחד מבני המשפחה הן המפתח להצלחת המסע המשפחתי.
חוץ מהילד כולם יודעים על המעבר?
כדי להבין מה עובר על ילדי הרילוקיישן ואיך אפשר להקל עליהם, פנינו לשלומית דרנגר, משנה למנכ"ל OCEAN, חברה המלווה משפחות בתהליכי רילוקיישן. אגב, דרך מצוינת נוספת להיכנס לראש של ילדה העוברת בין מדינות היא צפייה בסרט המצוין "הקול בראש" (לא ראיתם? רוצו! במיוחד אם אתם בדרך לרילוקיישן), שמספר על רגשותיה של ריילי, ילדה שנעקרת מביתה.
"ילד לקראת רילוקיישן נמצא תחת עננה כבדה של חוסר ודאות", משתפת דרנגר בעולמם הפנימי של הילדים. "הוא עומד בפני שינוי עצום, הוא הולך למקום שהוא לא מכיר. תחושת חוסר הוודאות מובילה לפחד, דאגה וחשש. לרוב, הוא שמע בבית את המילה רילוקיישן אבל אף אחד לא הסביר לו. ברוב המשפחות ההורים חווים שלב של התלבטות לגבי מהלך הרילוקיישן ומשוחחים על כך בבית, מבלי לשים לב שיש עוד "שומעים". רסיסי המידע מובילים להשלמת מידע על ידי הילד. וכך הילד הוא מהאחרונים לשמוע על המהלך, אחרי החברים, המשפחה הרחבה והקולגות. התפיסה הרווחת היא שהילדים יסתדרו, שהם מסתגלים מהר. אבל זו תפיסה שגויה. זה ממש לא כך".
בגלל אותה תפיסה רווחת, כשדרנגר נשאלת מהו כלל המפתח בהכנת הילדים לתהליך, היא עונה בנחרצות: "ברגע שהמילה רילוקיישן נאמרת במסגרת המשפחתית כאפשרות לעשות זאת ואחד מהילדים שמע, חייבים לשתף את כלל בני המשפחה. אפילו אם אתם עדיין מתלבטים ואתם חושבים שהילדים לא שומעים, זה לא נכון. אולי מישהו זרק להם משהו. אם לא תשתפו את הילדים, גם בשלב הדיבורים ביניכם, אתם עלולים לגלות פתאום התנהגות שלא הייתה קודם, ולא תבינו מה מקורה. זה חשוב מאוד".
מתוך הסרט "הקול בראש", פיקסאר ודיסני, 2015 – ריילי מגיעה לראשונה לביתה החדש ומתאכזבת לגלות שהוא לא נראה כמו שדמיינה, לאחר שלא קיבלה מראש מספיק מידע עליו. אל תסתפקו ברסיסי המידע שהילד שומע.
ללמוד מחדש להתנהל בחברה
האתגרים שמקשים על ילדי המתניידים הם רבים ומגוונים, ורובם נוגעים למישורים הלימודי, החברתי והתרבותי. כדי להקל על הילדים, חשוב להכיר מבעוד מועד כמה מהקשיים הפוטנציאליים שהילדים צפויים להיתקל בהם.
לנושא החיברות יש משמעות אדירה על החוויה של הילד. "אם אני ילד ברילוקיישן", מדגימה דרנגר, "אני צריך ללמוד מחדש איך לקרוא שפת גוף ואיך לתרגם את שפת הגוף של הצד השני, מה אומרים לחברים ומה לא. אני לומד מחדש איך להתנהל. זו הרבה מאוד עבודה עצמית של כל אחד מהילדים כדי להבין איך מסתגלים לסביבה החדשה".
איך עוזרים לילד להתמודד עם ההתנהלות החדשה?
"נדרשת הרבה ונטילציה במשפחה כדי לעבד כמה שיותר נושאים וחששות ואז לפוגג אותם. חשוב להתחיל בעיבוד עוד בארץ, ולהמשיך לעשות זאת עד שכל המשפחה מסתגלת. פשוט לשוחח ולעבד ביחד. זה נורא נורא חשוב".
בהקשר הזה דרנגר מייעצת גם ליצור קשר עוד מהארץ עם משפחה ישראלית שילדיה באותו גיל, וששוהה באזור המגורים המיועד. "משפחה ישראלית מקבילה בצד השני יכולה להקל מאוד. המשפחות הישראליות שם הופכות לתחליף למשפחה המורחבת. יש כאלה שמעדיפים להתנתק מסביבה ישראלית לאחר המעבר, אבל חשוב להבין מה ההשלכות של צעד כזה. לא הייתי ממליצה בשלב ראשון להתנתק מישראלים, כשגם ככה מדובר בשינוי הכי גדול שלנו, במיוחד עבור הילדים. אולי בהמשך, לאחר ההתאקלמות, אפשר לבחור להתנתק".
שיעורי בית: להכיר מראש את בית הספר
אתגר דומיננטי נוסף נוגע להתנהלות בבית הספר או בגן. כל ההרגלים שהילדים רכשו במוסדות הלימוד בארץ עומדים להשתנות. "חשוב להבין", מדגישה דרנגר, "שכל המערכות במדינות אחרות עובדות אחרת לגמרי. משך זמן השיעור, ההפסקות, הציונים, קוד הלבוש, התלבושת, המבחנים וכל שאר הדרישות הבית ספריות שונות לחלוטין. כדי להתמודד עם השינוי הדרמטי, חשוב שכל ילד יקבל כבר בארץ כמה שיותר מידע על המוסד שבו ילמד ועל הדרישות הבית ספריות. כדאי לברר מראש על חוגים ולהגדיר כבר בארץ איך הילדים יפתחו את התחביבים שלהם. עצם הידיעה מפיגה חששות".
רבים מהמתניידים עוברים לארצות הברית וילדיהם לומדים בבתי הספר הציבוריים, אבל עד הרגע האחרון הם לא יודעים באיזה מוסד ספציפי ילמדו. ולמרות זאת חשוב להכיר את דרישות המערכת הציבורית. במקביל, לקראת המעבר לארצות הברית חשוב להכין את הילדים למעבר מחברה הומוגנית לחברה הטרוגנית. זה הבדל משמעותי שילדים ישראלים כמעט לא מודעים אליו כשהם חיים בארץ.
האם ישנם ילדים שניתן לצפות מראש שצפויה להם התאקלמות קשה יותר?
"בהחלט. כמאבחנת ומטפלת דידקטית אני ממליצה לשים לב ולתגבר ילדים בעלי לקויות למידה על רקע קשב וריכוז (ADD או ADHD), חולשה בתפקוד השפתי או בתפיסה החזותית והשמיעתית, זיכרון ועוד. עבור ילדים אלה חשוב לבחור מוסד חינוכי שיידע לתת להם מענה אישי מתאים. חייבים גם למסור את המידע המלא למוסד כדי לבצע התאמות נדרשות ולהבטיח קליטה אופטימלית של הילד.
מתי נבקר בארץ? ומתי סבתא תבוא?
ישנן משפחות שמגדירות מראש את תקופת הרילוקיישן, ואילו אחרות יוצאות לזמן בלתי מוגבל. במקרה כזה תחושת האובדן שמרגישים הילדים חזקה יותר. כדי להקל את ההתמודדות קבעו נהלי תקשורת ברורים עם המשפחה והחברים בארץ. "מרגע המעבר הילדים הופכים לילדים של פה ושם, הם חיים בשני עולמות", מבהירה דרנגר. "אי אפשר להתרחק בבום וגמרנו. לכן חשוב להגדיר מראש את מרחב התמיכה מישראל. כדאי לקבוע זמנים קבועים לשיחות ואפילו להחליט מראש מתי המשפחה המורחבת תגיע לבקר ומתי אנחנו נבקר בארץ. זה מאוד מקל".
עם הכניסה לשגרה החדשה בחו"ל, איך את ממליצה לסייע לילדים ולוודא שהם מתאקלמים?
"בזמן שההורה שהוביל את הרילוקיישן שקוע בעבודה החדשה שלו, חשוב שההורה השני ממש יעבוד במשרה מלאה בהסתגלות של התא המשפחתי. זה תפקיד שיכול להימשך כחצי שנה, אבל הוא הכרחי. בזמן הזה ההורה יתמקד בליווי צמוד של הילדים וישים לב לקשר עם החברים, להשתלבות בגן או בבית הספר, למצב הרוח. וזה לא פשוט, כי אם אותו הורה היה רגיל לעבוד בארץ, הוא יכול להרגיש ריקנות ולהתמודד עם קשיים משלו. כאן עומדת למבחן השאלה אם ההחלטה על הרילוקיישן התקבלה בשותפות אמיתית".
ואם זה לא הולך?
חברת OCEAN מתמחה בליווי אישי של משפחות ברילוקיישן מהעלאת הרעיון ועד החזרה לארץ, כולל כל מנעד הצרכים: מהצדדים הפיזיים כמו השילוח, הסדרת הוויזה ואיתור בית מגורים ועד בחירת מוסדות לימוד ואפילו תמיכה רגשית וייעוץ בהתמודדות עם הילדים. ב-17 שנותיה בחברה ליוותה דרנגר מאות משפחות שחלקו איתה את הקשיים, האתגרים, ההצלחות, השמחות והאכזבות.
במהלך השנים הבחנת בטעות נפוצה שחוזרת אצל הורים רבים בתהליך?
"אני רואה בני זוג רבים שנכנסים לאופוריה לאחר קבלת ההחלטה לצאת. אם מישהו מפריע או אומר משהו הם פשוט מזיזים את העננים האלה. כי הם כבר החליטו. והאופוריה הזאת לפעמים גורמת להם לצייר מציאות ורודה שעלולה להטעות כשנוחתים בצד השני, אבל זה כבר שלב האל חזור. לכן לפני היציאה חשוב להיזהר מהדחקות ולדבר על הכל, כולל האפשרות שמשהו ישתבש. צריך לקבוע מראש מה עושים אם אחד הילדים או ההורים לא יסתגל, באיזה מקרה חוזרים לארץ".
אבל נסיים בנימה אופטימית ונזכיר שברוב המקרים ילדים ברילוקיישן מרוויחים בענק מהמהלך. "כל תפיסת העולם של הילד משתנה", מתארת דרנגר. "הוא רואה הכל מזווית ראייה של ילד בינלאומי, לאט לאט המשקפיים שלו משתנות. הוא רוכש שפה חדשה. כל החוויה המשפחתית יכולה להיות מאוד כיפית. זו הזדמנות לזמן איכות משפחתי, לטיולים ולחוויה מעשירה ומצמיחה. אנחנו מכירים הרבה מאוד סיפורי הצלחה".