שפה זרה, תרבות אחרת, ההסתגלות של בן הזוג והילדים ומה לעזאזל עושים עם המיסים? – רילוקיישן הוא תהליך מורכב, מאתגר. לא חייבים לעשות את זה לבד
פעם אלה היו רק רופאים ועובדי המגזר הציבורי, אבל שוק ההיי טק הצומח תמיד אחראי לא רק לשדרוגים של פינות האוכל במשרדים, יותר ויותר ישראלים יוצאים להרפתקה נוסח האלף השלישי – הרילוקיישן. כשכל אחד מכיר מישהו שיצא/חזר/שוקל לעבור, בעקבות הקריירה, למדינה אחרת חוויית הרילוקיישן היא כבר חלק בלתי נפרד מהמסלול הכל-ישראלי המוכר של צבא-טיול-לימודים. אפילו בכנסת שלנו כבר מבינים שלא מדובר בתופעה שולית, ומתאימים את תקנות המיסוי למציאות החדשה של מספר הולך וגדל של ישראלים. הרילוקיישנרז של היום כבר לא בהכרח מחכים להזמנה מהבוס. לונדון כן מחכה, יש יותר ויותר מתמודדים על כל פתיחה של משרה, ואפילו, תופעה חדשה ומרתקת של רילוקיישנרז מטעם עצמם.
"שטיח, שתי מיטות, מנורה אחת – ככה נראה הלילה הראשון שלנו"
תחת הקטגוריה הזו, "רילוקיישנרז מטעם עצמם", אפשר למצוא גם את קארין ויוני שילה, מאפרת מקצועית ורופא מתמחה בבית החולים בפילדלפיה. כמה שנים קודם לכן, אם הייתם שואלים את קארין, מעבר לארה"ב לא היה חלק מהתוכנית. "אני אדם מאוד משפחתי, מאוד מחוברת לישראל, אבל להתקבל להתמחות בארה"ב זה בגדר הבלתי אפשרי. הרעיון של לעבור הלך נגד כל מה שאני, היו לי כל הסיבות להישאר, אבל אם ניצחת את הסטטיסטיקה והתקבלת מבין 900 רופאים אחרים – לא מוותרים. החלטנו שאי ודאות היא לא סיבה לא לעשות דברים. אבל התמחות בארה"ב זה ממש לא הדימוי על רילוקיישן. אף אחד לא מימן לנו כרטיס טיסה, לא שלח את הרהיטים שלנו באוניה, לא חיכו לנו עם שלט בשדה התעופה. הגישה היא יותר: התקבלת? אחלה. תעשה מה שצריך ותתייצב בעבודה בראשון ליולי".
מאיפה מתחילים?
"בגלל שלא התכוננו לזה לא היו לנו חסכונות ייעודים. הבנו שאנחנו לא מאחסנים את הדברים שלנו אלא מוכרים אותם. את נכנסת לסחרחורת של למכור את האוטו, את מכשירי החשמל, ואת מה שאי אפשר למכור איך את מוסרת, למי ולאן? אספנו סכום כסף שהיום אני יודעת שהוא כלום ואז הרגיש לי המון. הגענו לפילדלפיה עשרה ימים לפני התחלת העבודה של יוני, עם חמש מזוודות, ילד בן שנה, במחשבה שבזמן הזה נמצא דירה ונתמקם. אחרי שבוע, מצאנו דירה, יום אחר כך נכנסו אליה. בחדרים עמדו שתי מיטות שקנינו באותו היום, עם מצעים עם ריח של בית שדאגתי לארוז, הזמנו פיצה, התיישבנו על השטיח, וחושך. פתאום את מגלה שבאמריקה הם לא אוהבים מנורות תקרה, אז יש סוויץ' אבל הסוויץ' הזה קשור לשקע. הדבר הראשון שאת קונה זה מיטה, את לא חושבת לקנות מנורת עמידה דקורטיבית. בעשר בלילה נסעתי לכולבו והבאתי לנו מנורה עם רגל ותקע חשמל".
"אני ניהלתי את כל המעבר שלנו, אבל זה פרויקט כל כך עצום, והכל היה כל כך כאוטי, שלא הרגשתי שאני מנהלת, הרגשתי שאני שורדת. יוני התרגל לעבודה חדשה ועבד שעות מטורפות, ובכל פעם שהוא חוזר הביתה אחרי משמרת מטורפת, אני יוצאת לקנות מזלגות, לקנות תבלינים, אטבי כביסה – בעצם, לקנות הכל. לא הגעתי עם רשימות, לא ידעתי כלום, רק כשהגעתי לפה הבנתי מה אני צריכה והוספתי עוד ועוד סעיפים לרשימת הקניות".
ארץ חדשה היא יותר מבית חדש ותבלינים חדשים. בכל יום צריך למלא עוד טופס, לשלם עוד חשבון, ללמוד מחדש דברים שמזמן כבר הפכו להרגל. "אני דוברת אנגלית כשפת אם. זה היה אתגר שלא ידעתי להכין את עצמי אליו", אומרת שילה בעלת האנגלית המצוחצחת, "כשלמדתי לעשות דברים מאפס, למשל, לתדלק, או איך לשלם חשבון חשמל או לפתוח חשבון בנק – בדקתי דברים בסיסיים, של מישהי שמסתובבת כאן שבוע. התגובות אלי היו באמת כאילו חשבו שאני מפגרת. שאלתי שאלות של עולה חדשה אבל נשמעתי כמו מישהי שחיה כאן כל החיים. דיברתי כמוהם אבל התנהגתי כאילו נחתתי מהירח. כל שאלה של איך פותחים חשבון בנק התחילה בשיחת חולין של עשר דקות על מי אני ולמה אני עד שקיבלתי הסבר".
מגלים שאפשר
שנה וקצת אחרי הדברים מרגישים כבר לגמרי אחרת. "היום יש תחושה מדהימה של מסוגלות. את מבינה שאת יכולה לעשות הכל וממקום מאוד לא שחצני. המעבר מביא אותך להמון מצבים שבמפגש ראשון את חושבת שהם לא אפשריים, כי את בלי שפה ובלי הגב המשפחתי, אבל את מגלה שאפשר. את מגלה שהילד שלך יכול להיות מאושר, ליצור קשרים חדשים ולסגל לעצמו מיומנויות שלא ידעת אפילו לדמיין. כשאת פושטת את כל היומיום שלך, את החברים, את האזורים המוכרים, אפילו הגבינה שאת אוהבת לאכול ופתאום את בארץ חדשה אתה מגלה מי אתה, איזה הורה, איזה בן זוג, איזה איש מקצוע. פתאום אתה מבין שיש דברים שהולכים איתך לכל מקום. האנושיות שלך והכישרונות שלך – תמיד איתך. בארה"ב הרבה מאוד אנשים חיים את כל החיים שלהם בלי לעזוב את המדינה שלהם אפילו פעם אחת. אתמול איפרתי אישה שמעולם לא יצאה לפנסילבניה ופתאום היא נוסעת, אחרי גיל 40, לחתונה באוהיו. כשאישה כזו שומעת מה אני עשיתי בשנה האחרונה, מסתובב לה הראש", שילה מספרת בחיוך.
סוף מעשה במחשבה תחילה: גם ברילוקיישן המפתח הוא בתכנון מראש
"העולם היום הולך ומתקרב ונעשה עולם אחד בינלאומי" אומרת שלומית דרנגר, כבר 17 שנה משנה למנכ"ל בOCEAN -, חברה יחידה מסוגה לליווי תהליכי רילוקיישן מישראל ואליה. "בזכות הטלוויזיה והאינטרנט כולנו רב לשוניים, הרבה יותר רגילים לאנגלית, והרבה יותר בקלות מאי פעם בעבר אנחנו מבינים את האחר. אבל רילוקיישן זה לא לקחת את עצמך, המשפחה, והרהיטים ממקום אחד למקום אחר, זה תהליך שיש בו התמודדויות, צופן בחובו אתגרים, ושיש לו הרבה רווחים ותשואות. בתור מתנייד קשה מאוד לראות את התמונה הגדולה ולהבין את התהליך. רוב האנשים שעושים רילוקיישן לוקחים מאוד ברצינות את שלב ההתלבטות, ואז הם חושבים קדימה: מתי ואיך נגיע? אחרי זה כבר קשה להם לצפות ולהתכונן להתמקמות, להתאקלמות. בסופו של דבר כל מי שעובר רילוקיישן עובר תהליך מורכב, רגשית ותפעולית. את הסוגיות התפעוליות קל מאוד לאתר: מה עושים עם האוטו? לאיזה מסגרת חינוכית לרשום את הילדים אבל את הדבר הבסיסי – התהליך הרגשי שכרוך במעבר מתרבות אחת לתרבות אחרת, מפרידה ממעגלי התמיכה וההתמודדויות השונות שזה מזמן לכל אחד מהמתניידים – איכשהו, רוב האנשים מפספסים".
האם באמת אפשר להתכונן ללא ידוע? דרנגר אומרת מניסיון שאפשר בהחלט לצמצם חיכוכים, ולפשט תהליכים. "מבחינתי הטיפול בכל תהליך רילוקיישן מתחיל מתשומת לב ומהקשבה. כל לקוח שלי צריך תמיכה בסוגיות אחרות. אצל אחד יש את השאלה של העיסוק של בן הזוג, אחר מגיע עם תקציב מוגבל, יש מי שעובר עם ילדים ומי שעובר בלי ילדים, ארצות היעד שונות ופרק הזמן משתנה ממקרה למקרה. אחד החלקים החשובים ביותר להצלחה של תהליך רילוקיישן הוא תיאום ציפיות. מה אני מדמיין, מה אני מאחל לעצמי, לאן אני נוסע, מה הם האמצעים שלי. אלו דברים שקשה מאוד לפצח אותם כמי שעומד בפני רילוקיישן. זה הדבר שאני הבנתי שפשוט לא נמצא בשוק. יש מי שישלח את הרהיטים שלך, יש מי שימצא לך בית ספר לילדים – אבל התמונה הגדולה, לזה נדרש ניסיון, מקצועיות, וחשוב יותר מהכל – רגישות, תשומת לב וסבלנות".
רילוקיישן בתפירה אישית
כל מקרה רילוקיישן לגופו. יש חברות שמממנות מגורים, שילוח הרהיטים, ביטוחים, יש חברות שלוקחות על עצמן לטפל רק בכרטיסי הטיסה, וישנם המתניידים העצמאיים. רוב ככול מקרי הרילוקיישן יעברו דרך מה שמכונה "חברות שילוח" – חברות שאמונות על אפסון הריהוט במכולות ושליחתו אל ארץ היעד. "אחד הדברים שאנחנו רואים בבירור שהשתנו זה סוגיית השילוח. פעם היה ברור ששולחים את כל הבית, הספה, השטיחים. לי ולצוות בOCEAN- זה לא מובן מאליו. יש חברות שמספקות אופציה של דירה מרוהטת, אבל גם מי שעושה רילוקיישן עצמאית יכול לבחור באופציה הזו. שאלת הרהיטים הרי נוגעת במשהו הרבה יותר בסיסי, וזו השאלה של 'להרגיש בבית'. כשאתה ניגש לחברת שילוח המוטיבציה שלה ברורה – ככול שתשלח יותר רהיטים כך ההכנסה שלה תגדל. אבל הרי במרבית מהמקרים מספיק לקחת מספר פרטים סניטימנטליים, שהשינוע שלהם זול, מהיר וקל בהרבה משינוע תכולת בית.
יש המון סוגי שירותים בשוק, החל משילוח, איתור בית למגורים, הסדרת ויזות ואשרות עבודה, טיפול בנושאי מס ועוד רבים אחרים. אנחנו ב- OCEAN מציעים את כל סוגי השירותים, מה שהופך אותנו ל-one stop shop היחידים בשוק. מה שאומר שב- OCEAN אנחנו מציעים את כל סוגי השירותים האלה ועוד קצת".
עוד קצת?
"עוד הרבה", היא מחייכת. "אני מציעה את כל סוגי השירותים אבל הדבר המרכזי שאני מציעה הוא הליווי האישי. אני לומדת כל לקוח. כל מתנייד שמגיע אלינו מקבל סוכן או סוכנת שאמונים על התיק שלו ומלווים את כל התהליך – מרגע שהוא נכנס לכאן ועד שהוא מרגיש שתהליך הרילוקיישן שלו הושלם והסתיים. אני לא חברת שילוח, אני גם. לכן אין לי מוטיבציה שתשלח כמה שיותר רהיטים. אני לא חברת DSP (שירותי התאקלמות במדינת היעד), לכן אין לי אינטרס שתיקח כמה שיותר שירותי התאקלמות ביעד החדש. המטרה שלנו באושן היא להבין מה הצרכים של הלקוח הספציפי ולהתאים אותם לתקציב הספציפי שלו. האם לבן הזוג יש ויזת עבודה או אין? כמה ילדים יש? עד כמה התרבות של ארץ היעד מוכרת או לא מוכרת? אז זה לא משנה עם כמה כסף מגיע אלי לקוח, מה שחשוב להבין זה מה הוא צריך, והתפירה נעשית על פי המידות המדויקות ותוך הסתכלות הוליסטית על התהליך והלקוח. אחד הערכים שלנו, שאנחנו גם מצהירים עליו, הוא רגישות. רילוקיישן הוא תהליך הדדי. אני מקשיבה, מאירה את תשומת הלב של הלקוח להתמודדויות, אבל גם פותחת בפניו אפשרויות שונות. הדבר שהכי חשוב לי הוא שכל לקוח ידע שלא משנה איזו תקלה או מה הוא פגש בדרך – לכולן יש את אותה הכתובת. הריהוט מתעכב במכס? אני הכתובת. הילד צריך הסבר על הקודים של מערכת החינוך בארץ החדשה? אני אמונה גם על זה. וגם כשהרילוקיישן יסתיים אני אהיה שם, להציף את השאלות החדשות ולספק להן את הפתרונות הטובים ביותר", דרנגר חותמת בחיוך.