ועדת המשפט של בית הנבחרים האמריקאי, בראשות חבר הקונגרס ג'ים ג'ורדן, חוקרת האם הממשל הפדרלי לחץ על חברות טכנולוגיה להשתמש בבינה מלאכותית כדי לצנזר תוכן חוקי, במיוחד דעות שמרניות.
חקירת ועדת המשפט מתרחבת
ביום שישי, 14 במרץ 2025, הוציא חבר הקונגרס ג'ים ג'ורדן, יושב ראש ועדת המשפט של בית הנבחרים, סדרת זימונים מקיפה ל-16 חברות טכנולוגיה מובילות, ביניהן ענקיות כמו אדובי, אלפבית (חברת האם של גוגל), אמזון, אפל, מטא, מיקרוסופט ואנבידיה.
הזימונים, שמהווים הרחבה משמעותית של חקירה שהחלה בשנה שעברה, דורשים מהחברות לשמור ולהגיש את כל התקשורת שהתקיימה בינן לבין גורמים רשמיים בממשל ביידן-האריס בתקופה שבין ינואר 2020 לינואר 2025, הנוגעת למידול תוכן, בינה מלאכותית ומערכות לסינון תוכן אוטומטיות.
"הוועדה חוקרת אם הממשל הפדרלי לחץ או ניסה להשפיע על חברות טכנולוגיה להשתמש בבינה מלאכותית כדי לצנזר דעות חוקיות של אמריקאים, במיוחד דעות שמרניות," הצהיר ג'ורדן בהודעה רשמית. "אנו מבקשים להבטיח שהאמריקאים יוכלו להביע את דעותיהם באופן חופשי, ללא התערבות ממשלתית לא ראויה."
היסטוריה של טענות לצנזורה ולחץ ממשלתי
החקירה הנוכחית היא חלק ממאמץ רחב יותר של המפלגה הרפובליקנית, שמחזיקה כעת ברוב בבית הנבחרים, להוכיח שחברות הטכנולוגיה הגדולות פועלות בשיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים כדי לדכא דעות שמרניות ותכנים בעלי אופי פוליטי מסוים.
לטענות אלו יש היסטוריה ארוכה. לפני כשנתיים התפרסמו מסמכים המעידים לכאורה כי ממשל ביידן הפעיל לחץ על פייסבוק ופלטפורמות אחרות לצנזר פוסטים הקשורים למגפת הקוביד-19, כולל תוכן שהוגדר כהומור וסאטירה. מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, הביע בשנה שעברה חרטה פומבית על היענות החברה לדרישות אלו, והדגיש את החשיבות בהתנגדות ללחץ ממשלתי בעתיד.
"בדיעבד, אני חושב שהיינו צריכים להיות זהירים יותר בהתנהלות מול הלחץ הממשלתי," אמר צוקרברג בעדות קודמת בפני הקונגרס. "התערבות ממשלתית בתוכן מקוון היא נושא מורכב שדורש איזון עדין בין בריאות הציבור, ביטחון לאומי וחופש הביטוי."
תגובות החברות והתאמות במדיניות
חברות הטכנולוגיה שקיבלו את הזימונים הגיבו בזהירות. גוגל הצהירה בהודעה רשמית כי תשתף פעולה עם החקירה ותדגים את אכיפת המדיניות העצמאית שלה, תוך הדגשת מחויבותה לחופש הביטוי על פלטפורמותיה.
מטא, בתגובה עקיפה לחקירה המתפתחת, הודיעה על שינויים משמעותיים במדיניות שלה בחודשים האחרונים. החברה החליפה את מערכת בדיקת העובדות המרכזית שלה במערכת "הערות קהילה" המונעת על ידי המשתמשים, בניסיון להגביר את השקיפות והאובייקטיביות בתהליך סינון התוכן.
"אנחנו מאמינים שהמודל המבוזר, המבוסס על משתמשים, מספק איזון טוב יותר בין הצורך למנוע מידע מטעה לבין השמירה על עקרונות חופש הביטוי," הסביר דובר מטא. "זה מעביר את הכוח חזרה לקהילת המשתמשים במקום להסתמך על החלטות מרכזיות."
הדיון על תפקיד הבינה המלאכותית בצנזורה
חלק חדש ומשמעותי בחקירה הנוכחית הוא ההתמקדות בשימוש בבינה מלאכותית כאמצעי לסינון ומידול תוכן. הוועדה מבקשת לבחון האם הממשל דחף את חברות הטכנולוגיה לאמץ או לכוון אלגוריתמים ומערכות AI באופן שיטה את הסיקור התקשורתי או ישפיע על השיח הציבורי.
מומחים בתחום מציינים שבעוד שמערכות בינה מלאכותית יכולות לסייע בזיהוי תוכן פוגעני או מזיק, השימוש בהן לצנזורה פוליטית מעלה שאלות אתיות ומשפטיות כבדות משקל.
"התערבות ממשלתית באלגוריתמים של בינה מלאכותית היא תחום אפור שטרם הוסדר כראוי בחקיקה," הסבירה פרופ' ג'ניפר המילטון, מומחית למשפט ובינה מלאכותית באוניברסיטת סטנפורד. "יש הבדל משמעותי בין מניעת תוכן מזיק לבין השתקת דעות פוליטיות לגיטימיות."
השלכות פוליטיות וחברתיות
החקירה מעוררת דיון נרחב על חופש הביטוי, תפקיד הממשלה והכוח העצום שצברו חברות הטכנולוגיה הגדולות בעיצוב השיח הציבורי. בעוד הרפובליקנים טוענים לצנזורה פוליטית שיטתית, הדמוקרטים מדגישים את הצורך במאבק במידע שגוי והגנה על בריאות הציבור.
"זו לא שאלה של צנזורה, אלא של אחריות," טענה חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז. "לפלטפורמות יש אחריות למנוע הפצה של מידע שקרי שעלול לסכן חיים."
מנגד, התומכים בחקירה טוענים שישנו פער משמעותי בין מניעת תוכן מזיק לבין צנזורה פוליטית. "הממשל אינו יכול לעקוף את התיקון הראשון לחוקה באמצעות שימוש בחברות פרטיות," טען חבר הקונגרס מט גייץ. "השימוש בבינה מלאכותית הוא רק הכלי החדש ביותר בניסיון הממשלתי לשלוט בשיח."
סיכום: מבט לעתיד
החקירה הנוכחית של ועדת המשפט של בית הנבחרים מדגישה את המתח המתמשך בין הממשלה, חברות הטכנולוגיה הגדולות וחופש הביטוי בעידן הדיגיטלי. התוצאות עשויות להשפיע לא רק על מדיניות הצנזורה והשימוש בבינה מלאכותית למידול תוכן, אלא גם על ההגדרות המשפטיות של גבולות ההתערבות הממשלתית בפלטפורמות פרטיות.
בעוד שחברות הטכנולוגיה עומדות בפני לחץ גובר מצד הציבור וגופי רגולציה להילחם במידע מטעה ותוכן מזיק, עליהן לנווט בזהירות את הדרך המורכבת בין אחריות חברתית לבין עקרונות חופש הביטוי המעוגנים בחוקה האמריקאית.
תוצאות החקירה, שצפויות להתפרסם בחודשים הקרובים, עשויות להוביל לא רק לשינויי מדיניות, אלא גם לדיון ציבורי משמעותי על גבולות הכוח של הממשלה והטכנולוגיה בעיצוב השיח הדמוקרטי בעידן הדיגיטלי.
