מחקרים מוכיחים כי עובדים מאושרים הם מפתח משמעותי בהצלחה ושגשוג של חברות. זהבית מדהלה ואילנה ברי, חוקרות אושר ויזמיות חברתיות, פיתחו תוכנית פורצת דרך להעלאת חוסן נפשי ואופטימיות בקרב עובדי הייטק. "5 דקות ביום באפליקציה ועוד שעה בשבוע למפגש קבוצתי – זה כל מה שצריך כדי לייצר שינוי אמיתי"
חוקר האושר שון אקור, מצא כי חברות אשר דואגות לאושרם ורווחתם של עובדים, יכולות להביא לגידול של כ-37% במכירות החברה, לגידול של כ-38% ביעילות העובדים ופער עצום פי 10 פחות בביקוש לימי מחלה.
"חברות ההייטק מתחרות ביניהן על העובדים הטובים ביותר, ואם פעם התחרות באה לידי ביטוי רק בשכר גבוה ותנאים מפנקים יותר, היום הן מבינות שגם הנפש של העובד צריכה להיות מתוגמלת", אומרות היזמיות החברתיות אילנה ברי וזהבית מדהלה, שפיתחו את מיזם "Better me" להעלאת מדד האושר של עובדים בחברות וארגונים גדולים, אפליקציה חדשנית אשר מאפשרת לשינוי להיות חלק בלתי נפרד מחיי היום יום.
"התוכנית והאפליקציה שפיתחנו מאפשרות לחברה להטמיע תהליך משמעותי בזמן קצר ובעלות נמוכה יחסית. רמת האושר האישית של העובדים עולה – וכתוצאה מכך החוסן של הארגון כולו מזנק", מסבירה מדהלה. "העובדים מורידים את האפליקציה ונכנסים אליה בכל יום למשך 5 דקות למשימה אישית. במקביל, הם מקדישים שעה שבועית למפגש לימודי קבוצתי. זה נשמע מעט אבל זה דורש מחויבות. מהניסיון שלנו כך מייצרים שינוי אמיתי".
להדגמה ומידע נוסף - השאירו פרטים >>
כלי עוצמתי שנותן מענה לייאוש
ברי ומדהלה פועלות ביחד בשני העשורים האחרונים בתחום המדעי הכי חיובי שיש – קידום אופטימיות. יחד הן ייסדו את חברת ינוקא שמעסיקה 150 עובדים מתחומי הפסיכולוגיה והחינוך. אחד מהמפעלים הבולטים של ינוקא היא תוכנית "ילדות אופטימית" להעלאת החוסן הנפשי במערכת החינוך. את התוכנית סיימו אלפי ילדים ומאות אנשי חינוך, ובמחקר מלווה נמצא כי מדד האופטימיות עלה משמעותית והשפיע לטובה על רווחה נפשית, חוסן נפשי ומוטיבציה אוטונמית. מנהלות בתי ספר דיווחו על שינוי עמוק בשיח בין התלמידים ובתוך חדר המורים.
התוכניות שלכן קוצרות הצלחה במערכת החינוך. למה בחרתן להתרחב דווקא עכשיו להייטק?
ברי: "אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת. החיים נעצרו לזמן מה ואז חזרנו לשגרה. כביכול ממשיכים כרגיל – הולכים למשרד בבוקר, יש דד ליינים, מקיימים ישיבות, מציבים יעדים, אבל כולנו דואגים יותר, חרדים יותר ועצובים יותר, שלא לדבר על עובדים ששירתו במילואים או טיפלו במשפחה בשעה שבני הזוג שלהם נעדרו מהבית".
מדהלה: "בחברות הייטק יש חתירה למצוינות ולתוצאות, והשילוב של זה עם המצב הנוכחי מביאה לשחיקה גבוהה – גם עבור עובדים וגם עבור המעסיקים שמחזיקים הרבה על הכתפיים שלהם. הבנו שיש לנו ביד כלי עוצמתי שנותן מענה לאתגר הזה. ראינו למשל איזה שינוי התוכניות שלנו עשו בבתי ספר בתקופת הקורונה, כשילדים וצוותי חינוך היו במקומות קשים של חרדה, דיכאון וייאוש. את כל הטוב הזה בחרנו להביא לשוק התעסוקה. זה הצו 8 שלנו כרגע".
"העובדים לומדים שפה חדשה: שפת האופטימיות"
איך פועלת התוכנית?
ברי: "מדובר במסגרת תחומה בזמן של שלושה חודשים. החברה מקבלת גישה לאפליקציה, והעובדים צריכים להיכנס אליה מדי יום לצפייה בסרטון וביצוע משימה יומית אשר לאורך זמן מחוללת שינוי בתודעה. כמו גם חשיפה לתכנים מעצימים ומרחיבי דעת. בנוסף, פעם בשבוע נפגשים במשרדי החברה לעבודה קבוצתית. בקבוצה אנו מעבדים באופן עמוק יותר את התהליך שעבר כל אחד באופן אישי ומוצאים יחד דרך להפיץ את הבשורה במרחב הארגוני.
איך מלמדים אופטימיות?
מדהלה: "אנחנו עושות זאת בדרכים מגוונות: נוירופידבק, הרצאה, קבלת כלים מפסיכולוגיה חיובית. המשימות והמפגשים הם מאוד ממוקדים ונגישים. הכל מותאם ללו"ז הצפוף של עובדים בחברה גדולה".
במה זה שונה מיום עיון או סדנה חד פעמית?
מדהלה: "אפשר להשוות את זה לדיאטה. אני יכולה ללכת להרצאה או יום עיון ולקבל ידע מאיר עיניים על תזונה, אבל עד שלא אטמיע שינוי באורח החיים כנראה שלא אצליח לרדת במשקל. גם כשמדובר באושר מדובר בעבודה יומיומית וזה קל יותר לעשות אותה בליווי של אנשי מקצוע".
ברי: "המטרה של התוכנית היא להשתמש בכוח הקבוצתי שיש לארגון כדי לתרגל אושר ברמה יומיומית. אגב, הכוח של הקבוצה מגובה במחקרים. למשל, מחקר שנעשה באוניברסיטת ייל מצא שכשיש לך חבר מאושר שגר קילומטר ממך זה מגביר את הסיכוי שלך להיות מאושר גם כן. כלומר, אושר זה עניין מדבק ועובדים מאושרים "ידביקו" עובדים אחרים בשביעות רצון ואושר, וייצרו מעין "מכפיל" אושר ארגוני.
ואיך יודעים שזה עובד?
ברי: "הכל מדיד. העובדים מתבקשים למלא שאלונים בתחילת התהליך, במהלכו ובסופו וחברות שמעוניינות בעוד נתונים יכולות לפלח גם ניואנסים נוספים, כמובן תוך שמירה על פרטיות העובדים".
"השפעה ישירה על שורת הרווח"
לסיכום אומרת מדהלה, "עובדים שמשתתפים בתוכנית צפויים להפחית את רמות הסטרס, לעלות את תחושת הרווחה הנפשית והאופטימיות. ברמה הארגונית, הגאווה והנאמנות כלפי הארגון תגדל והעובדים יעבדו מתוך תחושת שליחות אישית ומוטיבציה פנימית לעשייה".
וברי מוסיפה: "כש-200 איש ויותר עושים כזה תהליך ביחד יש ממש אנרגיה אחרת במסדרונות החברה, ויש לכך השלכות – מעבודה בצוותים, האטרקטיביות של החברה בעיני מועמדים פוטנציאליים ועד לשורת הרווח".