כשליש מבני 65 ומעלה סובלים מבעיית שמיעה, שפוגעת ביחסים החברתיים והמשפחתיים שלהם וגורמת להם להתנתק מהעולם. “מכשירי השמיעה המתקדמים שקיימים כיום מציעים פתרון אופטימלי ומותאם אישית לכל מטופל, וחבל מאוד לוותר על כך”, אומרים ברשת אופטיקנה
מי שכבר עבר את גיל 65, מכיר את התופעה: עם הגיל, עולה הסיכוי לסבול מפגיעה בשמיעה. הנתונים מראים כי כ-30% מבני 65 ומעלה סובלים מהבעיה, ואילו בקרב בני 75, מדובר כבר בכ-50%, כלומר אחד מכל שני אנשים.
“ירידה בשמיעה מפריעה לא רק למי שסובל ממנה, אלא לכל מי שסביבו – מבני זוג, ילדים ונכדים, ועד חברים, מכרים וקולגות”, אומרת מיכל רזניק – קלינאית תקשורת מוסמכת ומנהלת תחום השמיעה באופטיקנה. “לשמחתנו, הטכנולוגיה מציעה כיום פתרון מצוין בדמות מכשירי שמיעה מתקדמים. אבל יש אנשים שנרתעים מהם: לא נעים להם שיראו שהם משתמשים במכשיר שמיעה, או שהם חוששים שלא יסתדרו עם התפעול שלו.
“בכך הם רק מגדילים את הבעיה, כי הנתק בינם לבין שאר העולם גובר, הם מתחילים להימנע ממפגשים חברתיים, הרצאות, לימודים וכן הלאה, ונוצרים כעסים ומתחים מול בני המשפחה שנמאס להם להגיד כל דבר שוב ושוב”.
“אך מה שיותר גרוע מכך, הוא שאם לא מטפלים בליקוי השמיעה הוא עלול לגרום לירידה באיכות החיים, לעייפות מרובה, דיכאון, התבודדות וחוסר ביטחון ואף לירידה קוגניטיבית. לכן, חשוב לדעת שיש משמעות לאבחון מוקדם המאפשר טיפול, שיקום ומניעת הידרדרות”.
"התאמה מדויקת של המכשיר לצורך"
לדברי רזניק, “בעבר, מכשירי השמיעה באמת היו גדולים ומסורבלים, ולא תמיד נתנו פתרון טוב לירידה בשמיעה. אבל היום, הודות לזינוק האדיר של הטכנולוגיה, קיים מגוון אדיר של מכשירים, ואפשר להתאים אותם אישית לכל בעיית שמיעה, וגם לכל מטופל”.
“מי שלא רוצה להשתמש במכשיר כי הוא זוכר שלסבא או סבתא שלו היה מכשיר ענק שלא ממש עזר להם, יופתע לגלות עד כמה מכשירי השמיעה של היום מתקדמים ומתוחכמים”.
כיום, אומרת רזניק, יש מגוון שיקולים שקלינאי תקשורת מתייחס אליהם בבחירת מכשיר השמיעה המתאים ביותר למטופל. “מידת הירידה בשמיעה היא כמובן פרמטר עיקרי, אבל לא היחיד. אנחנו בודקים גם אם המטופל נמצא בדרך כלל בסביבה רועשת או שקטה, אם מתאים לו מכשיר מתוחכם ומתקדם מאוד, או מכשיר שקל יותר לתפעול, מה מידת סינון הרעשים שהוא זקוק לה ועוד.
“לאחר שבונים את הפרופיל הרצוי של המכשיר, בוחרים מבין הדגמים השונים את זה שמתאים ביותר למטופל, ומגדירים אותו בהתאם לפרמטרים השונים”.
"רצוי לקחת מכשיר לניסיון של כמה שבועות"
רזניק מודעת לכך שמטופלים רבים מבקשים מכשיר קטנטן שלא רואים. עם זאת, היא אומרת, “השיקול כאן הוא איזה דגם של מכשיר הכי מתאים למטופל הן מבחינת ירידת השמיעה, הן מבחינת מבנה האוזן והן מבחינת היכולות המוטוריות של המטופל. חשוב למשל שהאדם יהיה עצמאי בתפעול מכשיר השמיעה שלו ולא יזדקק לסיוע בניקיון המכשיר, הרכבת המכשיר והחלפת הסוללה”.
“חשוב להבין שהקריטריון החשוב ביותר בבחירת המכשיר הוא למצוא את הפתרון שיספק למטופל שמיעה מיטבית. זה צריך להיות מכשיר שלא רק יגביר את הקול ששומע המטופל, אלא גם יעזור לו להבין טוב יותר את מה שנאמר, בין אם מדובר בהרצאה באולם, בשולחן בבית קפה או בבנק”.
“כדי לוודא התאמה אופטימלית, כדאי לבחור מכון שמיעה שמאפשר לכם לקחת מכשיר לניסיון של כמה שבועות. רק כך תוכלו לדעת אם הוא אכן משפר את המצב במידה משמעותית”.
"מתאימים פתרון לכל תקציב"
ברשת אופטיקנה, הפועלת בתחום מכשירי השמיעה, מתבצעת בדיקת שמיעה על ידי קלינאי תקשורת מוסמך, כשבהמשך נערכת גם התאמה אישית של המכשיר. “הקלינאי מלווה את המטופל לאורך כל התהליך, עד שהוא מסתגל בהצלחה למכשיר”, אומרת רזניק. “השירות ניתן ב-13 מסניפי הרשת בפריסה ארצית, ואנחנו מציעים מגוון מותגים של מכשירי שמיעה, בדגש על חברת אודיו סרוויס הגרמנית, שידועה כאחת המובילות בתחום”.
“אנחנו מקפידים להציע פתרון מותאם לכל בעיה ולכל תקציב, ממכשירים קטנים מאוד, ועד מכשירים ללא סוללות שניתנים לטעינה, מכשירים עם אפליקציה שדרכה אפשר לשלוט במכשיר ועוד ועוד. אני מאמינה שתקשורת איכותית וקרבה חברתית היא חשובה בכל גיל, וטיפול נכון ובזמן בירידה בשמיעה מאפשר לכולנו לשמור על אורח חיים שהוא גם בריא יותר, וגם מהנה ומלא עניין, בלי לוותר על הדברים שאנחנו אוהבים”.
