שוק הפרסום בדיגיטל בישראל עמוס מתחרים. החל מחברות הפרסום הגדולות, משרדי יח”ץ גדולים, ועד לפרילנסרים שעובדים מהבית ומנהלים מפרסמים קטנים. התחרות הזו יוצרת בין היתר תנועת עובדים בין החברות והסוכנויות השונות, שכירים שהופכים לעצמאיים או עצמאיים שמעדיפים להפוך לשכירים בשוק האינטנסיבי הזה. נהיה קשה לשמר עובדים ליותר משנה וחצי.
תפסנו את רועי קיסרי, מנכ”ל משרד הפרסום בדיגיטל “מרקטיזם” ובעלים שותף בחברה, לשיחה על האני מאמין שלו בנוגע לעבודתם של מנהלי לקוחות ושמענו מה מניסיונו הם צריכים על מנת להרגיש ערך במקום העבודה ולהצליח בתפקיד לאורך זמן.
קצת על מרקטיזם
המשרד נמנה על אחד ממשרדי הפרסום החזקים בישראל בנוגע לפרפורמנס – תוצאות, בין אם מכירות באתרי E-Commerce או בקמפיינים ליצירת לידים. זאת בזכות כלים טכניים שמרקטיזם מפתחת או מאמצת כגון שאלונים ליצירת לידים או ככלי עזר במציאת מוצר מבוקש, אתרי תוכן ייחודיים ובוטים. כלים אלו משתלבים עם התמחות בקהלי יעד מיוחדים ובאים לידי ביטוי גם באמצעות פרסום בפלטפורמות קונבנציונאליות הקיימות בחוץ (גוגל, פייסבוק, טאבולה, לינקדאין וכיו”ב). מרקטיזם קיימת משנת 2010, יש בה 17 עובדים והיא מנהלת תקציבי פרסום דיגיטליים הגבוהים לרוב מ-20,000 ש”ח בחודש והיא ממוקמת גבוה בין המפרסמים הגדולים בישראל בטאבולה ואאוטבריין.
“שוק העבודה היום הוא השוק של דור המילניום. זוהי תקופה שבה המועסקים בוחרים את המעסיקים”. לדברי קיסרי, “חלק משמעותי מהיציבות שחברה מחפשת מבחינת שימור עובדים ותחלופת כח אדם זניחה טמון בכך שלמנהל הלקוח יהיה טוב. וכשאנחנו דואגים שלמנהל הלקוח יהיה טוב אנחנו מרוויחים גם יעילות ופוקוס. בתוך המרוץ חסר הרחמים הזה אנחנו מבינים שעל מנת לשרוד אותו ולהפוך למובילים, צריך להשקיע באנשים שעובדים בחברה לא פחות מההשקעה בלקוחות ובטכנולוגיה”.
מנהלי הלקוחות במרקטיזם עוברים תהליך הכשרה פנימי בחברה וזוכים בליווי וטיפוח מהיום הראשון. בתפקיד עצמו הם מבצעים הנז-און את העבודה עבור הלקוח. מנהלים את התקשורת עם הלקוח ללא התערבות כמעט של הדרג המנהל, אחראים על התוויית האסטרטגיה ועל הפקת התוכן והקריאייטיב, מנהלים פעילות מול ספקים חיצוניים במקרה הצורך, מבצעים בעצמם את ניהול הקמפיינים בפלטפורמות השונות ומדווחים ללקוחות באמצעות קבלות מהפעילות ודו”חות שהם מפיקים. “מדובר פה בהיקף אחריות לא מבוטל לאדם אחד ואנחנו רוצים לוודא שמנהל הלקוח יוכל להתעסק בעיקר – פרסום ויוזמה” אומר קיסרי. “בסופו של דבר מנהל לקוחות טוב הוא כזה שמתעורר בבוקר וחושב במה הוא יכול להשתפר וכיצד הלקוחות שלו יכולים להשתפר. מאוד קשה לעשות את זה לאורך זמן אם אין תשתית מתאימה לכך”.
אז איך דואגים שכל הפעולות האלו יתבצעו ומנהל הלקוח יוכל להמשיך ליזום וליצור?
“בשביל זה פיתחנו טכנולוגיה המשמשת אותנו לצרכים פנימיים והיא המתקדמת ביותר בתעשייה. עבדנו המון זמן על הפיתוח וההטמעה שלה. היום אנחנו יותר מהירים מכל סוכנות דיגיטל שאני מכיר. גם בשליפת הנתונים, בעיבוד שלהם ואפילו בסיכומים החשבונאיים של סוף כל חודש. עד כמה שזה נשמע הזוי – זה תורם המון לאושר של מנהלי הלקוחות שלנו ומסייע להם לבזבז הרבה פחות זמן על עבודה שחורה וסיזיפית. וכמובן, יש הרבה שיתוף בעבודה הפנימית. למשל התייעצות בכל נושא עם הדרג המנהל ולשמחתנו ישנה גם תקשורת בין מנהלי הלקוחות והם עוזרים ומתייעצים אחד עם השני”.
כבר בחלל הכניסה למשרדי מרקטיזם חווים תחושה של ‘יעילות נינוחה’. על שולחן קפה דקורטיבי מונח קאונטר אנלוגי שמונה בלייב כל ליד שנכנס מהקמפיינים ובאותו חלל נמצאים מתקני פוזבול (כדורגל שולחן) וארקייד (משחק וידאו). “זה חלק מסביבת העבודה” אומר רועי קיסרי. “זה מתחיל בזה וממשיך באכפתיות כלפי מנהל הלקוחות ודאגה לצרכים המקצועיים שלו ולהתפתחות האישית. יותר מזה, אנחנו נותנים סמכויות לעובדים והם מקבלים מאיתנו תמיכה ביוזמות שלהם. זה מהותי”.
קיסרי מסביר שעל מנת לרתום את מנהלי הלקוחות להיות שותפים אמיתיים של לקוחותיהם לאורך זמן חשוב לאמץ גישה של “לאהוב את הלקוח”. שיבינו שנאמנות לקוח היא דבר שנבנה לאורך זמן ותלויה ביכולת ליזום, באכפתיות ובהתנהלות בתקופת משבר שלא מן הנמנע שתגיע. את גישת העבודה הזו ניתן לשפר באמצעות חוויות טובות, סדנאות שמפתחות יכולות בין אישיות ותקשורת מול לקוחות ושמירה על ערוצי תקשורת פתוחים בתוך החברה. “אהבת הלקוח מובילה להנאה של מנהל הלקוח”.
וגישה חמה כזאת כלפי העובדים לא גורעת מההשגיות הנדרשת כדי להצליח בתחום?
“אנחנו חברה מסחרית בתחום תחרותי וכמו שאנחנו מודדים את נתוני הקמפיינים הפרסומיים אנחנו מודדים גם את עצמנו בפרמטרים שמשקפים את התפתחות החברה” אומר קיסרי ומפרט על היעדים הרבעוניים והסיכומים המסייעים לעובדים להשתפר. “זה נשמע בהתחלה טרחני אבל אחרי פעמיים-שלוש שעשינו את זה העובדים עצמם הרגישו שזאת הדרך והיא מעולה”.